ישיר לנו סולו: ספי אפרתי משיק סינגל ראשון

אוזןבר, יום רביעי ה-14.12

אם השם ספי אפרתי לא אומר לכם כלום, אתם כנראה לא בבלוג הנכון. אפרתי הספיק לנגן בעבר עם רם אוריון, היה חלק מההרכב "הווקי טוקיז" עם חמי רודנר ואסף שריג, שיתף פעולה בערבי הג'אם של נוכלי הג'ימבורי ומנגן עם אביב גפן כבר זמן מה, כחלק מהתעויוט ובבלאקפילד. לאחרונה הצטרף למוניקה סקס כשאלה חזרו להופיע, ובינתיים נראה שהוא מרגיש שם בבית. אפרתי שיחק בדרמה "תעשה לי ילד", לצד גל תורן, תפקיד שגרם להרבה מאד נשים להתחיל לחלום עליו בלילות.

עכשיו ספי אפרתי לוקח צעד אחד הצידה, עובר למרכז הבמה, ופותח בקריירת סולו עם נגנים משלו. לפני ההופעה שמעתי רק את הסינגל הראשון שלו "לא רוצה לתל אביב" ומלבד ההזדהות שלי עם המילים, אהבתי מאד את ההפקה מסביב. לכן הסתקרנתי לדעת איך זה ישמע בהופעה חיה.


על הבמה עמדו, לצידו של ספי המרוגש עד מאד, דניאל עבר-הדני על הבס, רועי צעדי בגיטרה, מתי גלעד על הקלידים יחד עם ספי, חגי שלזינגר על התופים ועונגי ציזלינג בסקסופון. ההתרגשות של ספי הייתה ניכרת, דבר שיכול להפתיע מצד אחד, בגלל ניסיון הבמה הרחב שלו. אבל כשחושבים על זה – זאת הייתה הפעם הראשונה בה הוא ביצע שירים שהוא כתב והוא צריך להוכיח את עצמו בעוד דבר מלבד נגינה מופלאה. לאורך ההופעה ספי עמד בעיקר מאחורי הקלידים, גם כשלא ניגן בהם. נראה שהוא ניסה למצוא מקום לעמוד בו, ולהיות חשוף לקהל גם פיזית, אבל מבנה הבמה הקטן של האוזן קצת מנע ממנו את החופש הזה.

מרגש ומתרגש: ספי אפרתי בהופעה

באמצע ההופעה, הצהיר שעכשיו הוא יבצע כמה שירים על אהבה, ושנדע שבכל האלבום לא נמצא את השורש א.ה.ב או ע.ז.ב. זה בהחלט לא הפריע להבין את המסר בשירים כמו "דצמבר" או "שר לה שוב" המקסימים והנוגעים כל כך. את הסינגל החדש "לא רוצה לתל אביב", הוא ביצע פעמיים. פעם אחת באמצע ההופעה, ובפעם השנייה בהדרן. במהלך הפעם הראשונה, עצר את השיר מספר פעמים, והגן על השיר בטענה שמי שזה מפריע לו, שלא יקח את זה קשה – תל אביב זאת עיר, לא בן אדם.

אפרתי מצליח, בלי אירוחים מיוחדים או גרסאות כיסוי מוכרות, לכבוש את הקהל בעזרת אותה התרגשות ובעזרת הנגנים המצויינים. לאורך ההופעה הוא מודה לקהל שנתן הזדמנות והגיע מבלי להכיר את השירים. כשעיני עוברות על הקהל, אני לא רואה בקהל הרבה אנשי "תעשייה", אלא דווקא חברים (חלקם עובדים איתו) ובני משפחה מחייכים ואוהבים, וזה צובט את הלב בהערכה – שהוא באמת עושה את זה מההתחלה. בעצמו. והוא עושה את זה ממש טוב! מחכה לשמוע את האלבום.

בלוריתו המתנפנפת - אנטיביוטיקה והקליק בהופעה

אוזןבר 22.10

כל מי שמכיר אותי יודע, שאייטיז זה ממש לא הקטע שלי. לכן מעט התאכזבתי מהשינוי שלהקת אנטיביוטיקה עשו בשנה האחרונה, כשהפכו משלישייה חזקה ובועטת לרביעיית סינתרוק. אתמול הבנתי שגם עם סינתי זה יכול לעבוד.

אני עוקבת אחרי להקת אנטיביוטיקה כבר שלוש שנים בערך. בהופעת ההשקה של אלבום הבכורה שלהם "להישמע להוראות השימוש" לא הייתי, כיוון שהייתי תחת השפעת אנטיביוטיקה משלי, אז בהחלט חיכיתי לראות מה יש לחברים להציע, עכשיו כשהם עם אלבום שלם בחוץ. הלהקה עברה שינויים פרסונליים ומוזיקליים קלים, עד שהגיעה למה שהיא היום. דן פביאן בלוך (שירה, בס), היה בתחילה קצת ביישן וקפוא בהופעות, אבל עם הזמן והניסיון שהוא צבר, הבטחון הגיע לבקר והחליט להישאר איתו, מה שהפך את בלוך לכוכב אמיתי עם בלורית מתנפנפת, כשהשיא היה בהופעה אמש, כשהוא נותן שואו שמאפיל על ההופעה של גיבורי התרבות שלו ושל גיא רוזנבלט (גיטרה), חברו ללהקה - הקליק.

הקליק עלו באמצע ההופעה, לאחר שבלוך קרא להם בהתרגשות רבה. לצערי, איך שהם עלו, האנרגיה במקום ירדה בחצי. השירה של דני דותן הייתה עייפה והנגינה של חברי הלהקה לא הצליחה להעיר אותו. למרות זאת, הקהל המרוגש קיבל את מבוקשו, כיוון שהם ביצעו רק להיטים. דווקא כשאנטיביוטיקה עלו לשתף פעולה ב"אינקובטור" וב"גולם", הכל התעורר והחל לתפוס חיים חדשים ובועטים יותר. בלוך הכניס את האנרגיות המוטרפות להן אתה מצפה בשיר כמו אינקובטור ונורית שטרנברג הוסיפה חן וצבע עם הקלידים והצליחה להפוך חוויה די רועשת של גיטרות ותופים למשהו כיפי יותר.

לאחר שהקליק ירדו, נשמתי לרווחה ושמחתי שהלהקה הטובה ביותר הערב לדעתי וגם לדעת אחרים במקום, נשארה על הבמה. אנטיביוטיקה המשיכו בשירים הישנים והמוכרים,  כמו "הבורג" וכמובן "מונומליציה" (שעל שמו נקרא הבלוג שלי), רק בעיבודים חדשים ומהודקים יותר ממה שהכרתי בעבר ועשו אותי שלי שמחה מאד.

אפשר גם עם סינתי. אנטיביוטיקה עם "פלסטיק ריק":


ANTIBIOTICA/Empty plastic אנטיביוטיקה/פלסטיק ריק from harel_nadav on Vimeo.

מעל כולם

(אוזןבר,17.6.11)

יש לי פינה חמה בלב בשביל צביקה פורס: הוא התגלה לאוזני לראשונה בתוכנית "מוזיקה בפנים", עם לאון פלדמן, ששודרה ברדיו תל אביב כשהוא עוד היה רדיו טוב. הוא התארח עם מספר שירים מקסימים שכבר אז ידעתי להעריך כמשהו מיוחד. כשנה מאוחר יותר אותו לאון פלדמן הקדיש לי שיר - Seven, בתוכניתו "נפוליאון" ובעוד כמה מקומות, מה שהיה פחות או יותר הטריגר לחזרה שלנו לזוגיות הנוכחית והפורחת.

צביקה פורס הוא האלטר-אגו ושם הבמה של צביקה לורבר, צעיר בן 25, כותב, שר ומנגן על קלידים (אבל לא רק) עוד מהתיכון. יצא לי לראות את צביקה לבדו, או בהרכב מלא, ובכל פעם הוקסמתי מחדש. בעוד שיהוא ירון למשל, מרגש ונוגע בעיני יותר כשהוא לבדו, ונראה בומבסטי ומעט מטורף כשהוא עם להקה, אצל צביקה זה לא ממש משנה. הלהקה היא תבלין שמוסיף הרבה למנה שהיא מושלמת מלכתחילה.

בגלל כל מה שכתבתי לעיל, החלטתי להתייצב ביום שישי, עם עוד כמה עשרות אנשים, באוזןבר. מה עוד יש לעשות בצהריים קיציים כאלה. לישון? לא אני. לא כשיש הופעות כאלה בעיר.

את תחילת ההופעה צביקה פתח לבד עם השיר "Sounds better" על הקלידים. במהלך השיר, חברי הלהקה טיפסו על הבמה והצטרפו לנגינה בזה אחר זה. ההצטרפות ההדרגתית הזאת הוסיפה להתפתחות השיר, עד לסיום האחיד והדרמטי של כולם, שהשאיר אותי מעט פעורת פה ומוחאת כפיים בהתלהבות.

צביקה מציג את השירים ואת הנגנים: דניאל רוט ואודי רז (הפשרות), סתיו בן שחר (חיה מילר וקרימינל פרוג'קט), טל קוהן (חבורת אטומיק וקרימינל פרוג'קט), הילה שרביט ואלון רם, שעולים ויורדים לפי הצורך בהם בשיר. לעתים הוא לבדו, לעתים הוא רק שר ולא מנגן כלל. בשיר אחד הוא אף מתנסה בגיטרה. בכל שיר הוא והלהקה משדרים קסם, יופי ומלנכוליה שעודדה אותי מאד באותם צהריים.

דניאל, הגיטריסט והמנצח של התזמורת הזאת, הנהיג את הנגנים בצורה נפלאה. הכל מאורגן ומדויק, למרות החסר בנגן אחד, החצוצרן. לנו, הצופים שלא שומעים ורואים את הלהקה בכל יום, הדבר לא הפריע, ואני רוצה לקוות שגם ללהקה זה לא היה נורא כל כך.

לפי תגובות הקהל, היו שני שיאים בהופעה – גרסת הכיסוי לשירה של קיילי מינו "Confide in me", שזכה למחיאות כפיים והתלהבות של הקהל כבר בתחילתו, והעלייה של צביקה מחדש עם ביצוע לשיר "Seven" שהפך לאחרונה ללהיט (כן, ההוא מתחילת הפוסט).
השיר האחרון בהופעה, שלו אין עדיין שם, היה לדעתי השיא האמיתי. צביקה ביצע שיר חדש, ללא שם עדיין, שהיה לטעמי שיא של רגש ויופי שקט שהזכירו לי את ההיכרות הראשונית שלי עם המוזיקה שלו. שיר אהבה נוגע ללב, שבהחלט גורם לי לקנא קצת במושא אהבתו של האמן היפהפה הזה.

לבאנדקאמפ של צביקה פורס

ההופעה הבאה של צביקה פורס תתקיים באוזןבר ב-24.6 כחלק מלכלוך באוזן הקרוב.