הסתכלתי השבוע במצעד של רשת ג', כי רם אוריון ביקש שיצביעו לשיר החדש והיפה שלו "אהובתי בת החלוף". כיוון שאמורים להצביע לשלושה שירים, עברתי על שאר הרשימה ופתאום נחתה עלי ההכרה - אין לי מושג מה קורה במיינסטרים! ניסיתי להבין מה אסי ישראלוף מ"מה קשור" עושה שם, ונזכרתי ששמעתי שהוא החליט להיות זמר, תהיתי מתי אורי פיינמן חזר לחיים, ושאלתי את עצמי - למה עילי בוטנר לא ויתר כבר?
פעם, כשכתבתי באתר ערוץ הילדים, וערכתי מוזיקה ברדיו תל אביב, הכרתי (לעתים בעל כורחי) את כל המוזיקה החדשה שיצאה, ואת כל השמות של הטוענים לכתר ראשות מצעדי ההאזנות. עכשיו המצב שונה לגמרי. התקרבתי לשוליים כל כך, עד שהם מילאו אותי והפכו להיות הדבר היחיד שאני מכירה: מוזיקת אינדי, לרוב תל אביבית, מז'אנרים מוזיקליים שונים.
חלקכם ישאלו "נו? מה הבעיה?" ובכן, זאת בעיה לטעמי כי כשאין מיינסטרים, טוב או גרוע ככל שיהיה, אין שוליים. אם לא נכיר את המוזיקה המוכרת, זאת שהקהל הרחב אוהב, איך נדע לבעוט במסגרת הזאת ולעקם אותה כך שתתאים לנו? אולי רם אוריון עושה מוזיקת מיינסטרים פשוטה ולא משהו איכותי ומעניין כמו שאני חושבת, ולא שמתי לב? אולי ריף כהן נשמעת כמו כל דבר אחר שיש ברדיו, ואני סתם מתאהבת בגישה שלה, כשהיא בעצם משהו רגיל?
חשבתי להתחיל להקשיב לכל קבצי ה"לינקטון" ו"הפטיפון" שאני מקבלת בכל יום, אבל אז חשבתי על זה שוב - אולי כדאי שאסמוך על האינסטינקטים ועל הידע המוזיקלי שלי, ואבין שרם אוריון הוא הוא באמת משהו אחר וטוב, שעילי בוטנר בטוח משעמם עדיין, ואחרונה חביבה - שריף כהן באמת מיוחדת ומקסימה יותר מכל זמרת אחרת ששמעתי בשנים באחרונות בשוליים או במיינסטרים? המחשבה הזאת הרגיעה אותי באופן זמני, אבל נראה לי שמעתה אבדוק עם לינקטונים עם שמות כמו מירי מסיקה, הראל מויאל לצד שמות שאני לא מכירה בכלל (אבל לא הפיל הכחול, בית הבובות או סינרגיה, לעולם לא הם).
פעם, כשכתבתי באתר ערוץ הילדים, וערכתי מוזיקה ברדיו תל אביב, הכרתי (לעתים בעל כורחי) את כל המוזיקה החדשה שיצאה, ואת כל השמות של הטוענים לכתר ראשות מצעדי ההאזנות. עכשיו המצב שונה לגמרי. התקרבתי לשוליים כל כך, עד שהם מילאו אותי והפכו להיות הדבר היחיד שאני מכירה: מוזיקת אינדי, לרוב תל אביבית, מז'אנרים מוזיקליים שונים.
חלקכם ישאלו "נו? מה הבעיה?" ובכן, זאת בעיה לטעמי כי כשאין מיינסטרים, טוב או גרוע ככל שיהיה, אין שוליים. אם לא נכיר את המוזיקה המוכרת, זאת שהקהל הרחב אוהב, איך נדע לבעוט במסגרת הזאת ולעקם אותה כך שתתאים לנו? אולי רם אוריון עושה מוזיקת מיינסטרים פשוטה ולא משהו איכותי ומעניין כמו שאני חושבת, ולא שמתי לב? אולי ריף כהן נשמעת כמו כל דבר אחר שיש ברדיו, ואני סתם מתאהבת בגישה שלה, כשהיא בעצם משהו רגיל?
חשבתי להתחיל להקשיב לכל קבצי ה"לינקטון" ו"הפטיפון" שאני מקבלת בכל יום, אבל אז חשבתי על זה שוב - אולי כדאי שאסמוך על האינסטינקטים ועל הידע המוזיקלי שלי, ואבין שרם אוריון הוא הוא באמת משהו אחר וטוב, שעילי בוטנר בטוח משעמם עדיין, ואחרונה חביבה - שריף כהן באמת מיוחדת ומקסימה יותר מכל זמרת אחרת ששמעתי בשנים באחרונות בשוליים או במיינסטרים? המחשבה הזאת הרגיעה אותי באופן זמני, אבל נראה לי שמעתה אבדוק עם לינקטונים עם שמות כמו מירי מסיקה, הראל מויאל לצד שמות שאני לא מכירה בכלל (אבל לא הפיל הכחול, בית הבובות או סינרגיה, לעולם לא הם).
